איך עובד 'זמן שלנו' עם מתבגרים?

'זמן שלנו' הוא רעיון פשוט שטומן בחובו כוח רב. זוהי דרך מהימנה לבנייה ולשיקום של הקשר הקרוב עם ילדינו.

'זמן שלנו' קורה כשההורה מבלה כמות זמן מוגדרת עם הילד שלו ורק איתו, ללא הפרעות כשהוא מבטיח לילד לעשות כל מה שהוא רוצה לעשות. במהלך 'זמן שלנו', ההורה מנסה להישאר מרוצה, בהקשבה מלאה ואינו מנסה ללמד, לייעץ או לשלוט בילד, אלא אם יש עניין בטיחותי שמצריך התערבות. הכוח של 'זמן שלנו' הוא בכך שההורה יושב ב"מושב האחורי" במערכת היחסים שבין ההורה לילד. הילד מנווט. עד שאתה עושה 'זמן שלנו', קשה לך להבחין בהרגלים של שליטה והכוונה שאולי אימצת בהתנהלות שלך עם ילדך. 'זמן שלנו' עוזר להורה להתרחק מההרגלים האלה ונותן לילד הזדמנות ליהנות מכך שההורה מקבל אותו ויכול גם להראות את ההעדפות ותחומי העניין שלו.

לעיתים קרובות, ילדים מבקשים סוגי משחק או אינטראקציה שההורה לרוב לא היה בוחר, או לא היה חושב עליהם. הבחירות של הילד מבטאות באופן ישיר ולא מילולי את הדברים שהוא אוהב, העניינים שמעסיקים אותו או את המקומות שבהם הוא תקוע. בכל מקרה, 'זמן שלנו' מייצר לילד סביבה בטוחה "להראות את עצמו", בדרכים שהוא בדרך כלל לא מעז. זה מתאפשר משום שההורה הסכים לשים לב, לתמוך ברעיונות של הילד, והבטיח לא לאפשר לשום דבר להפריע. תחושת הקירבה והאכפתיות שהילדים מפיקים מ'זמן שלנו' בונה את הביטחון שלהם ביכולתם לחשוב, לאהוב וללמוד.

שימוש מושכל ב'זמן שלנו' יכול להיות כלי רב עוצמה גם ליצירה ותיקון הקשר בין הורה למתבגר. הנה כמה דברים שכדאי לזכור כשמנסים 'זמן שלנו' עם מתבגרים:

מתבגרים זקוקים לכך שההורים שלהם יושיטו להם יד לחיבור אמיתי. תחשוב לרגע למה אתה רוצה להיות קרוב למתבגר שלך. תחשוב מה אהבת לעשות איתו ומה היה כייף לאחרונה. תחשוב על התשוקות שלו ועל הדברים שמעניינים את המתבגר שלך. תציע לו לבלות זמן באחד על אחד, לא בגלל שאתה "חייב", או בגלל שבעיה כלשהי צריכה להיפתר, אלא בגלל שאתה רוצה שהחיים שלך והחיים שלו יהיו טובים.

נסה לתת קווים מנחים, כדי שהציפיות של המתבגר לא יעלו ואח"כ יתרסקו שלא לצורך. כמה זמן באמת יש לך? כמה כסף אתה יכול להוציא? יש לך כלי תחבורה? כמה רחוק אתה יכול להגיע? האם תקנה דברים שאתה בד"כ לא מרשה כגון: ממתקים, שתייה קלה, פירסינג?

אל תעלה נושאים רגישים. זה הזמן למקד את תשומת הלב שלך לדברים הטובים אצל המתבגר שלך, לא לדברים שמרגיזים אותך או לדאגות. אם אתה חייב להעלות נושאים קשים, קבע לכך פגישה נפרדת לחלוטין מ'זמן שלנו'. תן למתבגר להוביל את 'זמן שלנו' ולא לדאגות ולאכזבות שלך.

אם ההצעה שלך לזמן משותף נדחית אל תוותר!! יש לפחות שני דברים שאתה יכול לעשות כדי להניע דברים קדימה:

הדבר הראשון והחשוב ביותר הוא לקבוע כמות יפה של זמן ל'שותפות בהקשבה', כך שתוכל לדבר באופן מלא על עצמך ועל המתבגר שלך. מה טוב במערכת היחסים שלכם ומה קשה? איך נראו החיים שלך בגיל הזה? איך הייתה מערכת היחסים שלכם כשהיה תינוק? כשהיה פעוט? זה מפתיע כמה פרק זמן בו מישהו מקשיב לך ללא עצות והפרעות, יכול לעזור לך להבין טוב יותר את התמונה הגדולה של מערכת היחסים. כאשר אתה מדבר על החוויות שלך ושם לב לרגשות שמקשים עליך להביע כבוד, חיבה, או עידוד כלפי המתבגר שלך אתה מצליח להניע קדימה את מערכת היחסים ביניכם.

הדבר השני שהורה יכול לעשות הוא ליזום זמן משותף בלי להצהיר עליו, ובלי למשוך אליו תשומת לב. זה יכול לבוא לידי ביטוי בכך שתיקח עיתון לחדר של המתבגר שלך ותצנח על המיטה שלו בעודו עושה שיעורים, אפשר להתקרב ממש קרוב כדי לשמוע את מילות השיר של הדיסק האהוב על בתך, או להיות ער ומוכן עם חטיף כשהמתבגר שלך חוזר מאוחר בלילה הביתה. הענק תשומת לב למתבגר, אבל לא באופן מופגן. אתה מתעניין בו אבל לא רץ לשאול שאלות או מנסה להיות החבר הכי טוב שלו. חפש הזדמנויות להראות לו שאתה מקבל אותו. למד את עצמך לא לשאול שאלות חטטניות. פשוט תהיה שם.

אתה מחפש הזדמנות להכנס לעולם שלו. המתבגר שלך אולי לא יאמץ מייד את העובדה שאתה פנוי ולא מדבר. הוא אולי לא יראה שהוא שם לב . זה בסדר. אתה לומד לתת לו להיות במושב הנהג במהלך 'זמן שלנו' לא מוצהר. אתה מבטיח לעצמך- גם בשכל וגם בלב להציע את תשומת הלב שלך, ולבטוח בו שבסוף הוא ייענה להצעה. בכל פעם שאתה בסביבה, נהנה להיות עם המתבגר שלך, אתה מייצר סביבה בטוחה עבורו לדבר איתך על נושאים חשובים. הדרך לא תהיה קצרה או ברורה, אבל אם תחליט למצוא זמן שבה אתה לא עסוק, ואתה נמצא שם ללא דרישות או ציפיות, תעלה על דרך המלך.

'זמן שלנו', שמותאם לנסיבות שלך ושל המתבגר שלך, יכול להביא שינוי גדול בזמנים קשים. זמן כזה של אחד על אחד שבו אתה מציע קבלה ולא מתייחס לקשיים יכול לעזור לשבור את הבדידות ש"תוקעת" את המתבגר וההורה במקום.

'זמן שלנו' מאפשר למתבגר שלך למצוא דרך לייצר חוויות אתך שהוא יזכור כל חייו, משום שהוא יכול היה להוביל, ולהרגיש את התמיכה שלך כשהוא עשה את מה שאהב, או כשניסה משהו חדש. ככל שתארגן לך יותר 'שותפויות בהקשבה', כך תוכל לשחרר יותר רגשות שהמתבגר שלך מעורר בך, ולהתחבר אליו באופן מלא יותר. אכפתיות אמיתית עושה הבדל עצום למתבגרים. בין אם הם הודפים את תשומת הלב שלך או סופגים אותה, הם צריכים להרגיש אותה כל הזמן. 'זמן שלנו', מוצהר או לא מוצהר, הוא כלי שעוזר להורים לשדר את האכפתיות הכל כך חיונית לילדים שלהם.

ניתן לקרוא עוד על בניית קשר קרוב עם מתבגרים בחוברת שלנו: 'כיצד נתמוך במתבגרים'.

המאמר How Special Time Works with Teens:

 נכתב ע"י פאטי ויפפלר מייסדת ארגון Hand in Hand

לקוח מתוך האתר: http://www.handinhandparenting.org/article/how-special-time-works-with-teens/

תורגם ע"י: יעל אהרוני-רוזנטל - מנחה מוסמכת בארגון "יד ביד להורים"