בדידות בהורות - מה יכול להחזיר את תחושת השבט?
יש תפקיד חשוב שאפשר למלא בחיי הורים וילדים מחוץ למשפחה. אין לתפקיד הזה שם רשמי: זה לא "סבא" או "דוד" או “בן דוד." אנו משתמשים במילה "בעל ברית" לתאר את התפקיד.
כבעלי ברית, אתם יכולים לתת תמיכה חיונית להורה. ויש לכם את הכוח לדאוג לכך שהאדם הצעיר יצליח לשמור על תחושה חזקה של ערך עצמי. אתם יכולים להיות האדם שבוחר להיות אכפתי, ולאכפתיות הזאת יש כוח בגלל הבחירה הזאת. אתם יכולים להיות בעלי ברית כשכן, מורה, נהג אוטובוס, שמרטפית, חבר בקהילה. אתם יכולים להיות בעלי ברית כהורה להורה אחר או לילד מחוץ למשפחה שלך. מכל מקום אפשר לשאוף לקשר משמעותי עם הורים וילדים.
מפתיע כמה מעט זמן ואנרגיה דרושים כדי להיות בעל ברית חזק להורה או ילד. ההכרה שלכם בטוב ההורה או הילד חשובה כמעט יותר מכמות הזמן הנדרשת. ההערכה שלכם עוזרת לסתור את חוסר ההערכה של הורים וילדים שאנו מקבלים כמובן מעליו בחברה שלנו.
להיות בעל ברית להורה
אם לא היית פעם הורה, אז וודאי אתה לא יודע כמה שהורים מרגישים רע לגבי עצמם רוב הזמן. העבודה של גידול ילדים מציפה את ההורים, מבלבלת אותם ובמוקדם או מאוחר המתח שנוצר גורם להם להרגיש שהם אינם אוהבים את ילדיהם כמו שהיו רוצים. אם המתחים והטיפול הגרוע חמורים, ההורים מרגישים שהם כשלו מלכתחילה.
ההורות הופכת למאבק קיומי. אם ההורה מגדל את ילדיו בתנאי חיים נוחים יותר, יכולים לעבור שבועות או חודשים עד שהוא יתחיל להרגיש שחיקה. אבל השחיקה הזאת קורית אצל כל הורה וכל הורה מרגיש רגשות אשם ומגננה בקשר לרגעים או לימים שבהם הוא התנהג בצורה לא הגיונית. השחיקה הזאת קורית בגלל שלגידול ילדים צעירים נחוצים הרבה יותר משאבים ממה שאדם אחד או שניים לבדם מסוגלים לגייס.
לנו, שבאים מחוץ למערכת היחסים בין הורה וילד, נראה קל "לדעת מה על ההורה לעשות!" משפחה ,חברים ואפילו זרים בחנות מרשים לעצמם לתת יעוץ חינם להורים.
ככל שתתחברו עם הורים וילדיהם, תרגישו שאתם יודעים בדיוק איזה טעויות ההורה עושה ואיך לתקן אותן. אם ההורות היתה עבודה ניטרלית מבחינה רגשית כמו לקפל כביסה, קצת עצות פה ושם בטח היו מתקבלות בקלות. אבל, הורים משקיעים את כל הלב והרים של מאמץ בגידול ילדיהם לכל אורך חיי הילד.
הורים נושאים בתוכם מטען רגשי חזק אבל בלתי נראה – מטען שנובע מהאהבה האינטנסיבית שהם חשים כלפי ילדיהם וההרגשה שלעיתים קרובות הם אינם יכולים לעשות הכל בסבלנות, אהבה וחכמה. רוב ההורים יודעים באופן רציונלי שאי אפשר להיות הורים מושלמים,אבל בכל זאת הם נושאים בליבם צער עמוק לגבי המגרעות שלהם, חוסר העזרה במצב והקושי של ילדיהם. מה שיכול לעזור להורים זה החברות שלכם, עזרה מעשית והערכה להם ולילדיהם. זו מתנה גדולה הרבה יותר מכל עצה שאתם מתפתים לתת.
כך תוכלו לעזור מאד באמצעות קצת אכפתיות ומעט זמן:
לבנות מערכת יחסים עם הורה, לשאול איך הולך ואז להקשיב. הורים זקוקים לדבר על חייהם: ההנאות, המתחים והמאבקים. הם צריכים מישהו אכפתי שמתעניין איך ההורה מסתדר עם כל זה. אתם לא צריכה לפתור שום דבר. בדרך כלל עדיף לא לתת תשובות, כי זה מרגיש להורים כמו ביקורת ("למה שלא תנסי את זה?" מרגיש כמו "מה הבעיה שלך? את לא מבינה שהיית צריכה לעשות זאת לפני המון זמן?!")
תשבחו את הטוב שאתם רואים בהורה ובילדו. רק לעתים רחוקות הורים שומעים שהם עושים טוב או איזה ילד נהדר יש להם. זה מאד משמעותי! יד על הכתף, חיוך מבין, הערה מעריכה (" מגיע לך צל"ש היום," או להגיד בהוקרה, "אתה אחלה אבא!") יכולים להקל על ההורה במיוחד כאשר הוא מתוח מאד.
תציעו עזרה מעשית מדי פעם. ערב מחוץ לבית, ארוחה מבושלת, הצעה לתקן את דלת הארון ייקחו לכם זמן קצר אבל הם יזכרו את זה תמיד. הורים עובדים קשה, לעתים קרובות לבד והם מאבדים את התחושה שלמישהו אכפת מהם ומאיכות חייהם. עזרה כזאת מסייעת לרפא את תחושת הערך שלהם.
תחליטו לעולם לא לבקר, לא לתת עצות אלא אם כן מבקשים מכם. אם יש לכם בעיה עם העבודה שההורים עושים, דברו על רגשותיכם עם מישהו אחר. הורים זקוקים לעזרה עם הסבלנות שלהם, ולעתים קשה להם למצוא פתרונות כדי לשפר מצב קשה. אבל אם תקשיבו להם ותשימו לב כמה אכפת להם, זה יעזור הרבה יותר מאשר לתת עצות או ביקורת. כאשר תזכו בביטחון של הורים, הם יבקשו לשמוע את דעתכם. זה הזמן להציע את נקודת הראות שלכם.
להיות בעל ברית לצעירים
גם צעירים מחפשים אהבה ותחושה שהם מיוחדים. כל ילד ייחודי, מלא מחשבות ורעיונות. ה"רדאר" שלהם מחפש באופן מתמיד חום אנושי, התחשבות וכיף. קל מאד להיות בעל ברית לצעירים. תראו להם חום, תתייחסו לילד כמישהו מיוחד (מה שנכון) תשמחו לשחק. תתנו לילד לשחק, להתנסות, לצחוק, להראות רגשות בפתיחות. צעירים בונים מערכות יחסים קרובות במהירות כאשר נותנים להם רשות להיות הם עצמם, ללא פחד מביקורת.
פעם היית ילד. האם אתה זוכר את המבוגרים שהכי אהבת? האם אתה זוכר איך חיפשת את תשומת לבם, רצית לשחק איתם, להיות קרובים, רצית לשמוע את קולם, רצית שיסתכלו עליך, שהם יראו מה אתה יכול לעשות? רצית שהמבוגרים יאהבו אותך, ישימו לב אליך, יהיו הוגנים כלפיך ולאחרים,יתרגשו מדברים, יעשו כיף.
הדבר העיקרי שמונע מאתנו להיות בעלי ברית נהדרים לצעירים שאנו מכירים זה ההרגל שלנו להיות רציניים, מכובדים ומבוגרים. זהו צעד נועז להחליט להשיל את העומס והכבדות שלנו כמבוגרים, לרדת על הברכיים ולשחק סוס, או לצאת לרחוב לשחק תופסת או לזחול מתחת למיטה ולהיות במבצר או מקום מסתור של חתולה שוב. הדברים הפשוטים האלה מאד משמעותיים בחיי ילדים. כל פעם שאתה מחליט לבלות זמן במשחק או ליהנות מהפעילות של צעירים, אתה אומר: "אתה חשוב לי. אני מאד מעריך אותך." הזמן שאתה מבלה עם צעירים משמר את הביטחון העצמי והאינטליגנציה המולדים שלהם ומזכה אותך בחבר לחיים.
כדי לבנות מערכת יחסים עם ילד, תעשה איתו "זמן שלנו". עשה מה שהילד רוצה לעשות, והתייחס אליו כמישהו מיוחד, לא חשוב מה הוא בוחר לעשות בזמן הזה אתך. כשמתייחסים אל ילד כמישהו חשוב, מישהו שיכול להחליט מה עושים בזמן הזה, זה עוזר לשמר את תחושת היושרה והאינטליגנציה של הילד.
תן מקום לצחוק, תן מקום למשחק, תאפשר לדברים חדשים לקרות. צחוק ומשחק הם הדברים שעוזרים לילדים להרגיש קרובים לאחרים. במשחק הילד משתמש במלוא האינטליגנציה שלו אתך.
השתמש בדרכים שונות כדי לתת לילד את התחושה שאתה מעריך אותו. הדרך הטובה ביותר לעשות זאת זה היא לחזור ולעשות "זמן שלנו" ביחד. בדרך זו אתה מביע כבוד לפגישות שאתם קובעים ומוכיח לו שהזמן הזה הוא חלק חשוב בחייך. בתמורה לכך תקבל אמון ואהבה בשפע.
כשמכירים משפחה היטב, רואים שיש דרכים להיות בעלי ברית גם לילדים וגם להורים. לדוגמא, במשפחה חד-הורית אחת שאני מכירה, האם חיה מהיד לפה, נאבקת להביא אוכל הביתה להאכיל את הבת שלה. כאשר התקרב חג המולד, האם הרגישה הרבה כעס, ותחושה שהיא לא מספיק טובה ואלה גרמו לה להיות עצבנית כל הזמן. היא לא יכלה להביא את עצמה להוציא כסף על עץ אשוח שהיא ראתה כדבר לא הכרחי, לא כמו אוכל. אבל בתה כמובן רצתה עץ אשוח ומתנות. בעלת ברית אחת שבאה לפעמים לעשות "זמן שלנו" עם הילדה הקשיבה מספיק טוב לאמא כדי להבין את הסיטואציה. ב"זמן שלנו" לקראת החג, ולאחר שהתייעצה עם האם, היא והילדה יצאו וקנו יחד עץ אשוח והעמידו אותו בבית. זה אפשר לאם לבכות בכי עמוק של הקלה. בעלת הברית הזאת עזרה לה בדיוק במקום שבו הרגשות הרעים ומצבה הכלכלי שיתקו אותה. בזכות הקבלה והחום של בעלת הברית כלפיה והפורקן הרגשי (הבכי) שהאמא חוותה בגלל חוסר השיפוטיות של בעלת הברית הזאת, החג עבר על המשפחה בשלום. שנים רבות לאחר מכן, בעלת הברית קנתה כל שנה עץ אשוח וזה נעשה חלק ממסורת המשפחה והפך אותה לחלק משמעותי ביותר בחייהם.
הורים וילדים יכולים להיות חברים טובים מאד. כבעל ברית אתה יכול לעשות שינוי לתמיד בחייהם וכל זאת עם מעט זמן ומוכנות לשים לב לכמה הם טובים. כל מה שדרוש זה זמן, רצון להיות קרוב ואכפתיות. לפעמים להיות בעל ברית יכול להיות קשה כי כאשר אנו ממקדים הערכה ותשומת לב על אחרים, אנו עלולים להרגיש שלנו, בחיינו חסרות הערכה ותשומת לב כזאת. בדידות, טינה, יאוש, עייפות הם חלק מהרגשות שאנו חווים כשאנו מנסים לעשות למען האחר את מה שרק לעיתים רחוקות מדי נעשה עבורנו.
אנו מציעים שבעלי ברית ימצאו להם מישהו שיהיה "שותף להקשבה", מישהו שמוכן לתמוך בהם ושיקשיבו לו בחזרה. כך לבעל הברית יהיה זמן שבו הוא יכול לשתף בהצלחות ולדבר על דברים שעולים. יש הרבה פחות סיכוי לשחיקה כאשר יש לך מישהו שמקשיב לך כשאתה מתגאה בהצלחות שלך וחושב בקול על הצעדים הבאים שלך.
מי שנותן צריך גם לקבל: לכולנו יש יכולת לשנות את חייהם של אחרים. ולכל אחד מאתנו מגיע תמיכה, הערכה ועידוד כשאנו מנסים לעשות זאת.
המאמר נכתב ע"י פאטי ויפפלר מייסדת ארגון HAND IN HAND
תרגום: נעמי רז
לינק למאמר המקורי באתר HAND IN HAND:
https://www.handinhandparenting.org/article/making-a-difference-in-the-lives-of-parents-and-children/