'זמן שלנו' בבוקר עוזר לצאת מהבית בחיוך

בקרים מתישים!!

הבקרים לפני יציאה לבית ספר היו הכי נוראיים. כאשר הילדות שלי היו קטנות והייתי איתן ימים שלמים, רק רציתי שילכו כבר לבית ספר.

אם רק הייתי יודעת מה מחכה לי...

הבקרים היו כל כך איומים שכל יום כזה השאיר בי צלקת רגשית. אף אחד לא רוצה שידחקו בו כל בוקר ושיתוף הפעולה היה אפסי.

כשהייתי אומרת: "בבקשה תצחצחי שיניים".

התשובה שקיבלתי היתה:"אני לא הולכת לבית ספר!". "אני לא מצחצחת שיניים!".

אמרתי את כל מה שלא אמורים להגיד:"אם את לא תצחצחי שיניים, אז...". "כולם הולכים לבית ספר עכשיו. לא רוצה לשמוע עוד מילה על זה!"

יכולתי לשמוע את אמא שלי מדברת מגרוני. התחשק לי להקיא. מה אני עושה?

לאחר שניסיתי כל איום ועונש שיכולתי לחשוב עליהם, התחלתי להשתמש בכלים של גישת הורות קשוב"ה. בשלב הזה ידעתי שאני מתחברת לגישה הזו באופן כל כך עמוק. אם הגישה הזו יכולה לעזור לי עם הבקרים שלי, אני מוכנה לאכול, לנשום ולישון אותה. והיא אכן עזרה!

התחלנו לקום 30 דקות מוקדם יותר כדי לשחק!! אני מתכוונת ממש לשחק. התחלנו עם זמן שלנו. בעלי ואני התחלפנו בבקרים כך שכל ילדה תוכל לבלות עם כל הורה. עשינו זאת למשך 20 דקות, אחרי ארוחת בוקר ולפני שביקשנו מהן להתחיל ברשימת ה"מטלות" שצריכות להיעשות לפני בית ספר. וזה עבד!! הן ממש צחצחו שיניים בלי שאצטרך לאיים עליהן. הן אפילו סידרו את המיטות ללא עזרתי. זה היה מדהים. הדקות המעטות האלו שבילינו יחד 'מילאו את הכוס' שלהן באהבה ותשומת לב.

עכשיו הוספנו גם הקשבה במשחק. ואנחנו מתעוררים מוקדם יותר כדי לעשות את זה. זה דורש זמן ומאמץ, אבל התמורה כל כך גדולה.

20 דקות בבוקר נתנו לי שעות של שלווה ואהבה.