איך עזרתי לבתי לעבור למיטה משלה

נועה ישנה איתנו בחדר עד גיל שנה. ואז התחלתי להרגיש שהגיע הזמן להעביר אותה לחדר שלה. עבר עוד קצת זמן ... עד שהצלחתי גם להוציא את זה לפועל. בסוף אני ובן זוגי החלטנו לעשות את זה בסוף שבוע המתקרב. סידרנו לה את החדר והבאנו למיטה שלה את כל הבובות והצעצועים שהיא אוהבת. ואז התחלנו לשחק בחדר החדש ובצעצועים שעברו דירה למיטה שלה.

באותו הלילה האכלתי אותה מהבקבוק כמו ששתינו אהבנו ואז היא הלכה לישון בשקט ובשלווה. כמה שעות מאוחר יותר היא התעוררה בבכי. באתי התיישבתי לידה קרוב והקשבתי. אחרי כמה רגעים אמרתי לה: "אני שומעת אותך, אני כאן לידך בחדר החדש שלך." היא המשיכה לבכות ואני נשארתי קשובה. חיבקתי אותה והחזרתי אותה שוב למיטה, כשאני עדיין נשארת קרובה. הריטואל של ההתעוררות הבכי וההישארות הקשובה חזרו עוד כמה פעמים, אבל תוך פחות משבוע נועה כבר ישנה את כל הלילה במיטה שלה!

אמא קשוב"ה מהשרון