מה עושים עם כל הלחץ הזה?

במהירות בזק של היומיים האחרונים עברנו משנת קורונה מאתגרת להתמודדות עם איום בטחוני שמביא איתו שלל רגשות ביניהם, לחץ, פחד, מועקה, תסכול ולעיתים ייאוש.

אפשר לתת שלל עצות מה לעשות עם הילדים, אבל אני רוצה להתחיל בנו ההורים. כדי שנוכל להעניק את תחושת הביטחון והיציבות לילדים, חשוב שנמצא לנו עוגנים להרגעות ואיזון.

משפט ידוע אומר שמצבר ריק לא יכול למלא מצבר אחר מרוקן. אנחנו צריכים רגע למלא את המצברים שלנו כדי להעניק לילדנו תחושת יציבות ואמון שכל כך חשובים לתחושת הביטחון שלהם בעולם.

הנה כמה פעולות שיכולות לעזור לנו ההורים באופן משמעותי:

לתת לגיטימציה לרגשות שלנו. כן אני מרגישה לחץ, פחד, מועקה ולומר אותה בפני אנשים מבוגרים.

הנסיון להגיד "הכל יעבור וקטן עלינו" בדר"כ עושה את הפעולה ההפוכה מהרגעות.

לעשות שותפות בהקשבה עם חבר/חברה. בשותפות בהקשבה כל אחד מקבל כמה דקות בהן יש אפשרות לפרוק את כל אותם רגשות עזים שיש לנו בפני מבוגר, לעיתים לצעוק, לבכות, לצחוק אותם כשהצד השני מקשיב ללא הערות, עצות או ביקורת. כשאנחנו משחררים את הרגשות שלנו באופן הדדי עם אדם מבוגר נוסף אנחנו מרגישים קרבה, אנחנו לא לבד, רגיעה אחרי ששחררנו ואפשרות לחשוב ביתר בהירות ולא מתוך להט הרגשות.

הילדים שלנו מרגישים אותנו מאוד, ולכן כדי להרגיע אותם בצורה כנה ופתוחה אנחנו צריכים לשחרר את צוואר הבקבוק הזה אצלנו.

דרכים נוספות להטענות הם הליכה של כמה דקות באוויר הפתוח, ישיבה שקטה עם תשומת לב לנשימות ולגוף, מוזיקה וריקוד.

אל תשארו לבד, אנחנו כאן בשבילכם.

נשמח להקל עם ההתמודדות הזו בשיחה טלפונית/זום/ פגישה.