איך יוצאים מהלחץ הזה? כמה טיפים להורות נעימה ורגועה יותר

זה די סביר לומר שכל הורה בימינו סובל מחוסר בזמן. אנחנו זקוקים לזמן כדי ליצור חיבור טוב עם כל אחד מילדינו, זמן להשקיע בזוגיות ובמשפחה הרחבה יותר, זמן לטיפול בבית, זמן לאכול ולישון, זמן ללמוד דברים חדשים וזמן להירגע. וזמן הוא משאב שנלקח מההורים באופן דרסטי בשלושים השנים האחרונות.

עבודת ההורות היא חיונית והיא דורשת זמן.

יצירת קשר אוהב וזורם עם הילדים שלנו היא בבסיס ההורות. וכך גם חשיבה על האינטראקציות שלנו עם ילדינו. משחק עם הילדים, שלעתים אנחנו מחשיבים אותו כדובדבן שבקצפת בטיפול השוטף, הוא משהו שהם ישמחו לעשות איתנו במשך שעות. אם זה היה נעשה בדרך שלהם, היינו משחקים איתם ועם חבריהם במשך 40 שעות בשבוע, ועובדים שעה או שעתיים ביום! גם לנו ההורים יש צרכים. אנחנו צריכים קשר אנושי עם מבוגרים אחרים. אנחנו צריכים שבחים ועידוד על העבודה שאנחנו עושים כהורים. אנחנו צריכים דרך לפרוק את הרגשות שמצטברים אצלנו יום אחרי יום כשאנחנו עושים את הכי טוב שלנו עם ילדינו. ואנחנו צריכים הזדמנות להירגע, חופשיים מדאגות ורגשות אשם. ובתוך כל זה, אנחנו תחת לחץ כבד למלא את הצרכים שלנו ושל הילדים שלנו. לפני 30 שנה, הורה אחד היה יכול לפרנס משפחה בת ארבע נפשות. כיום נדרשים שני ההורים לעבוד כדי לפרנס משפחה בת ארבע נפשות. שבוע העובדה של הורים אלו ארוך בשש וחצי שעות משבוע העבודה שהיה לפני שלושים שנה. זה מצטבר לשישה שבועות נוספים של עבודה כל שנה! אז מה הפלא שאנחנו בלחץ?!. מאחר ואנחנו נמצאים בלחץ עבודה כל כך גדול – כיצד אנחנו יכולים לארגן את חיינו כך שנוכל להרגיש, לפחות לפעמים, מרוצים מתפקודנו כאימהות ואבות? איך נוכל לקבל זמן ושלוות נפש שנחוצים לנו כל כך? אין כאן נוסחת קסם, אבל יש כמה שיטות שיכולות לעזור לנו למלא את הצורך להתקרב לילדינו, להירגע ולשחק, ולחשוב על ילדינו. הנה כמה רעיונות שהורים דיווחו לנו שמצאו כיעילים. ארגון עזרה: הרגילו אותנו לחשוב על הורות כתפקיד למבוגר אחד או שניים. ולכן כאשר אנחנו נשחקים, אנחנו מאשימים את עצמנו בחוסר הכוחות שלנו במקום לראות שאנחנו מצפים מעצמנו למלא משימה על-אנושית. האמת היא, שכאשר אתה עייף, יום אחר יום, מגיעה לך עזרה. כאשר אתה מוצא את עצמך קצר רוח,מגיעה לך עזרה. כאשר לא נותר לך כוח לדבר עם בן/בת הזוג שלך או לפגוש את חבריך, מגיעה לך עזרה.

הורות דומה לבניית גשר או לשמירה על חולה שנמצא בטיפול נמרץ במהלך משבר – זו לא עבודה שניתן לעשות לבד. אנחנו צריכים לזהות מהם הזמנים הכי מאתגרים בשבוע שלנו, ולנסות למצוא עזרה לזמנים אלו. קרובי משפחה, שכנים, חברי קהילה ובני נוער שמחפשים עבודה בשמרטפות – יכולים לעזור בשמירה על הילדים, בסידורים או בבישול. הורים בשכונה יכולים לבשל האחד עבור השני, לייצר מעין שותפויות של בישולים. הורים יכולים לארגן תורנויות שמרטפות – בהן מציעים שירותי שמרטפות האחד לשני, ללא תמורה כספית. ישנן ערים בהן במתנ"סים או בספריות יש שירותים כאלו להורים לילדים צעירים. אפילו החלפת סופי שבוע בין משפחות אפשרית- זוג אחד שומר על הילדים של שתי משפחות והזוג השני מקבל זמן ללא הילדים בשישי שבת ואז מתחלפים. מציאת הורה אחר לשותפות בהקשבה: תתחייב לעצמך לספר להורה אחר איך זה בשבילך, מהם הניצחונות שלך, מה מוציא אותך מהכלים ואז תוכל להקשיב לו כשהוא יספר על ההורות שלו. מפתיע עד כמה החלפת הקשבה כזו יכולה להיות משמעותית, גם אם מדובר בחמש או עשר דקות שנעשות בטלפון. הזמן שתשקיע בחיבור להורה אחר לא יגרום לך להיות פחות עסוק אבל הוא יסייע לך לראות מה האפשרויות שעומדות בפניך, לפתור בעיות מהר יותר ולהרגיש פחות לבד עם האתגרים שעומדים בפניך. "הנמך" ציפיות אתה באמת חייב שהבית שלך יהיה נקי? חייב לקפל את הכביסה? האם ארוחה חמה היא באמת חיונית? אם אתה הורה עמוס, השאלות האלו יכולות להיות מרגיזות. זה מרגיש כמו:"בוודאי! מה אנשים יחשבו? ואיך אני יכול להניח לעוד דברים לא להיעשות כשהם גם ככה לא נעשים?" כאשר אנחנו עמוסים מדי, הרבה פעמים אנחנו ממשיכים לעבוד כאילו השמיים יפלו אם לא נסיים את כל המטלות שלנו. אנחנו מרגישים כועסים אבל לא עושים דבר כדי להקל על ילדינו ועל עצמנו. במקום זאת, אנחנו מוותרים על זמן עם ילדינו וממשיכים בעבודות הבית והניקיונות וביקורי המשפחה. הגישה הזו יכולה לעלות לנו ביוקר. כשיש לילדנו מעט מדי חיבור איתנו, הם מתחילים לגלות סימנים של כאב, תלונות, והתפרצויות שלוקחים הרבה מהזמן שלנו אפשר להגיש לארוחת ערב לחם עם קוטג', ביצה ועגבנייה (שלושה אבות מזון), למלא את מגרות הארון בבגדים הלא מקופלים, או לתת להם לשבת על ערמה בצד (הם נקיים!), לשאוב אבק אחת לחודש (במילא זה מתלכלך שוב). אלה דרכים מעשיות להלחם בעומס שנוצר מכ"כ הרבה עבודה. זכור, אתה מתווה את הדרך שלך כהורה. מה שתחליט, הכל הולך. אתה צריך לקבוע את סדרי העדיפויות שלך. אין "דרך נכונה" להתנהל עם משק הבית שלך. מעל הכל, אל תאשים את עצמך על כך שיש כ"כ הרבה עבודה. זאת לא אשמתך. זכור שאנחנו חיים בחברה שמעריכה יותר את היכולת להיות יצרני מאשר את הזמן שלך בתור הורה. הלחץ שאתה מרגיש הוא סימן גדול לסדרי עדיפויות הפוכים. זהו לא סימן לכישלון אישי. כדי לחוש בהקלה שכל הורה זקוק לה אתה צריך להיות פעיל ולקדם את העניינים שלך בעבודה ובבית. חשוב, הקשב, דבר ותראה מה אתה והורים נוספים יכולים לעשות כדי לפנות זמן ולעשות שינוי.

נכתב ע"י פאטי ויפפלר מייסדת ארגון HAND IN HAND

תורגם על ידי: יעל אהרוני רוזנטל ומרב בסר מנחות מוסמכות בארגון 'יד ביד להורים' ישראל

זהו הלינק למאמר המקורי: https://www.handinhandparenting.org/article/the-time-crunch-mending-our-lives/